תניא פרק א. תניא מנוקד/חלק א/פרק א

רַק שֶׁיִּרְאָה זוֹ נִקְרֵאת יִרְאָה תַּתָּאָה, וְיִרְאַת חֵטְא שֶׁקּוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ י"ט בכסלו הוא 'חג הגאולה' בחסידות חב"ד
במהדורה היומית המובאת באתר לא נכלל מורה שיעור זה, מכיוון ששיעורי החת"ת מופיעים באתר במלואם במדור הלימוד היומי וְיִחוּד זֶה הוּא רְצוֹנוֹ הָאֲמִתִּי

ספר התניא

רַק שֶׁהָרְשִׁימוּ מִמֶּנּוּ נִשְׁאָר בַּגּוּף, וְעַל כֵּן צָרִיךְ הַגּוּף לְחִבּוּט הַקֶּבֶר כְּמוֹ שֶׁיְּבֹאָר לְקַמָּן.

11
ספר התניא
ומוסיף, שיש לרצות לא רק ש אני אוהב את ה', אלא גם שהרצון של הקב"ה יתקיים
סדרת התניא
תקנת הלימוד היומי ברמב"ם נקבעה על-ידי הרבי מליובאוויטש, ונתקבלה בהתלהבות קודש על-ידי גדולי ישראל
ליקוטי אמרים
וְהוּא, כִּי אַף שֶׁהַיִּרְאָה הִיא שֹׁרֶשׁ לְסוּר מֵרָע וְהָאַהֲבָה לְוַעֲשֵׂה טוֹב, אַף עַל פִּי כֵן לֹא דַּי לְעוֹרֵר הָאַהֲבָה לְבַדָּהּ לְוַעֲשֵׂה טוֹב, וּלְפָחוֹת צָרִיךְ לְעוֹרֵר תְּחִלָּה הַיִּרְאָה הַטִּבְעִית הַמְּסֻתֶּרֶת בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לִמְרֹד בְּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁתְּהֵא בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ אוֹ מֹחוֹ עַל כָּל פָּנִים
במכתביו ציין הרבי כי לימוד זה מהווה סגולה לברכה ולהצלחה בכל מעשינו הֲרֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמֵד אוֹ הַמִּצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה מֵחֲמַת קַבָּלָה זוֹ וּמֵחֲמַת הַמְשָׁכַת הַיִּרְאָה שֶׁבְּמוֹחוֹ, נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם עֲבוֹדָה שְׁלֵמָה, כְּכָל עֲבוֹדַת הָעֶבֶד לַאֲדוֹנוֹ וּמַלְכּוֹ
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁהֵן מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי, הֵם אֲסוּרִים וּקְשׁוּרִים בִּידֵי הַחִיצוֹנִים לְעוֹלָם, וְאֵין עוֹלִין מִשָּׁם עַד כִּי יָבֹא יוֹם וִיבֻלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב : "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" והנה כל כוונתו במסירת נפשו לה' על ידי התורה והתפלה להעלות ניצוץ אלהות שבתוכה למקורו תהא רק כדי לעשות נחת רוח לפניו יתברך כמשל שמחת המלך בבוא אליו בנו יחידו בצאתו מן השביה ובית האסורים כנ"ל

ספר התניא

אֲבָל יִחוּד נַפְשׁוֹ וְהִתְכַּלְּלוּתָהּ בְּאוֹר ה' לִהְיוֹת לַאֲחָדִים, בָּזֶה חָפֵץ כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְגַמְרֵי, בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ, מֵאַהֲבָה הַטִּבְעִית הַמְּסֻתֶּרֶת בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, לְדָבְקָה בַּה', וְלֹא לִפָּרֵד וְלִהְיוֹת נִכְרָת וְנִבְדָּל חַס וְשָׁלוֹם מִיִּחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן, אֲפִלּוּ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.

16
תניא מנוקד/חלק א/פרק א
וְגַם יִתְבּוֹנֵן אֵיךְ שֶׁאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּמְמַלֵּא כָּל עָלְמִין הוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן, הוּא מְלֻבָּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת וְחָכְמַת הַתּוֹרָה, אוֹ בְּצִיצִית וּתְפִלִּין אֵלּוּ; וּבִקְרִיאָתוֹ אוֹ בִּלְבִישָׁתוֹ הוּא מַמְשִׁיךְ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ עָלָיו, דְּהַיְינוּ עַל חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל שֶׁבְּתוֹךְ גּוּפוֹ, לִכָּלֵל וְלִבָּטֵל בְּאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ
ליקוטי אמרים
וְגַם, אִם יִהְיֶה בְּעֵינָיו כְּרָשָׁע, יֵרַע לְבָבוֹ וְיִהְיֶה עָצֵב, וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹד ה' בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב; וְאִם לֹא יֵרַע לְבָבוֹ כְּלָל מִזֶּה, יָכוֹל לָבוֹא לִידֵי קַלּוּת חַס וְשָׁלוֹם
תניא מנוקד/חלק א/פרק א
אַךְ אָמְנָם אָמְרוּ רַזַ"ל : לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל