פרק ק. תהילים

ומלת אח"ד שהוא גימטריא י"ג מורה עליהם, שמדות הללו סובבים על אחדותו" הדעה השנייה גורסת כי יש לומר את המזמור דווקא בשבת ולא בחול, משום שהשבת היא "יום הודאה" כדוגמת הפסוק ", טוב להודות
יש שהסבירו שחוני הבין שהחלום מבטא את הציפייה הארוכה והמתוחה לשיבת ציון בזמן הגלות מקור המנהג ברב , מחבר הפירוש "מתוק מדבש" על , שהרבה להמליץ לומר את פרק י"ג של תהילים י"ג פעמים במשך י"ג ימים

תהילים

דעה שלישית מובאת ב ולפיה אומרים מזמור לתודה בכל יום, בין בשבתות וחגים, ובין ביום חול, ומסתבר שכך נהגו בספרד בתקופתו.

6
תהילים
ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי-- מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר
תהילים פרק ק
מֵאַיִן בָּאתָ - מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ - לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן - לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
תהילים פרק קו
לד לֹא-הִשְׁמִידוּ, אֶת-הָעַמִּים-- אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם
לפי , אומרים מזמור זה בתפילות ב וב בין קדיש לברכו, ויש פוסקים שהתנגדו למנהג זה משום שהוא הפסק באמצע התפילה ח וַיּוֹשִׁיעֵם, לְמַעַן שְׁמוֹ-- לְהוֹדִיעַ, אֶת-גְּבוּרָתוֹ
יא וַיְכַסּוּ-מַיִם צָרֵיהֶם; אֶחָד מֵהֶם, לֹא נוֹתָר

תהילים פרק ק

הפרק הראשון מהיצירה המוזיקלית ל נכתב בהשראת המזמור.

25
תפילה לפני קריאת ספר התהילים
בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד ולא עד בכלל שבת הגדול
Before you continue to YouTube
לעומתו, טוען רבי כי עם ישראל אמנם נמצא בגלות אך יחידים העושים את רצון האל יעלו לארץ ויינצלו
Before you continue to YouTube
כג וַיֹּאמֶר, לְהַשְׁמִידָם: לוּלֵי, מֹשֶׁה בְחִירוֹ-- עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו; לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ, מֵהַשְׁחִית