כיכר גבעון. גבעון

מתחם זה הוקם על ידי במהלך על אדמות הטמפלרים הפנויות, כדי לפתח אזור זה כאזור מסחר ועסקים עם החברות השוכנות במתחם המגדלים נמנות , ו-
וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן, וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד כיום הרחוב הוא חלק מרובע העסקים של תל אביב והוא מקביל לאזור העסקים של והוא חלק מפרויקט

רחוב הארבעה

השכונה המתוכננת עתידה לכלול מאות יחידות דיור במבנים בגובה 5 קומות ובתמהיל יחידות מגוון.

19
גבעון
תכנית המתאר המקומית של הרצליה מאשרת מתחם מגורים חדש שעתיד להכיל כ 16,000 יחידות דיור, מתחמי מסחר ומשרדים ופיתוח פארק עירוני רחב
מתחם גבעון
מצד שני עתרו תושבי גבעון החדשה נגד הצבת שער בגדר הביטחון, במקטע שבין יישובם לבין בית איג'זא
גבעון החדשה
בגגות הבניינים הוקמו: "מרפסות פנימיות" בין הקומות האחרונות הפונות אל כיכר גבעון
רוב תושבי המקום הם חילוניים, אך יש בו משפחות דתיות, ובמקום קיים בית כנסת פעיל
אנשי "נחלת ישראל - רמה" נפגשו איתו וביקשו שיפעל למען סלילת כביש למקום המתחם המכונה גם "מתחם הארבעה" כולל בנייני משרדים טוריים נמוכים הבנויים בצורת מלבן המקיף רחוב פנימי קטן בשם גבעון על שם העיר התנ"כית שיועד ל עבור העסקים במקום

גבעון החדשה

באוגוסט 1922 ביקר בנבי סמואל הנציב העליון ומושל ירושלים , כדי לחנוך את מבנה הקבר לאחר ששופץ בעקבות הנזקים הקשים שנגרמו לו ב.

גראז' סייל בכיכר גבעון
וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל-יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ
בית
בני המשפחה יכולים להגיע לכפר רק דרך שרוול צר, המוקף בגדר נוספת שמתחברת לתוואי
רחוב הארבעה
פרויקט זה התאפשר הודות לסיוע ניכר מצד הסוכנות היהודית