יום השפה העברית. יום השפה העברית: מהפכת האלפבית

מתנגדיו השמיצו אותו השמצות קשות והטרידו אותו לאן הוא נעלם במשך 600 שנה? אנשי העלייה השנייה שהגיעו מאירופה כבר הכירו את העברית הספרותית החדשה שהתפתחה שם, והזדהו עם רעיון הדיבור העברי כמנוף לקיום לאומי של עם ישראל בארץ
זו הפרשנות שלי — ואין לי כל סימוכין מצד שני, שתי השיטות כה שונות זו מזו, שניתן לשער שההשפעה הייתה עקיפה, השמועות על ההמצאה החדשה עברו מספר ידיים בדרך, ומה שעבר היה הרעיון הכללי של "כתב" ולא השיטה עצמה

משחק טאבו

אמנם עדיין לא דוברה בכל הבתים ובמסגרות פרטיות, אך תפסה את מקומה כלשון הבלעדית שבה נערכו עצרות-העם, הכינוסים והדיונים הרבים שאפיינו את התקופה.

21
מורה משקיעה: יום הלשון העברית
לפי ההחלטה בשנה שבה חל כ"א בטבת באחד מימי סוף השבוע או מקום שבו מתקיים טעם מוצדק אחר, שרת התרבות והספורט תמליץ לממשלה על מועד אחר לציון יום הלשון העברית, סמוך ככל הניתן ליום כ"א בטבת
תחיית הלשון העברית
מנגד, תומכי תהליך התחייה העלו את דמותו לממדים מיתיים והאדירו את פעילותו הרבה מעבר להיקפה הממשי
יום השפה העברית: מהפכת האלפבית
בתל אביב הוקם , שקיים פעילות נרחבת למען הדיבור העברי, לעיתים גם בשיטות כוחניות
ב- התאספו כל המורים העבריים בארץ ישראל, ומספרם היה שלושה עשר בסך הכול זוהי תרבות מפותחת ויודעת ספר, ששפתה ותרבותה קרובות מאד לעולם המקרא
האימפריה האכדית השתרעה על פני מרחקים עצומים, ולוחות החימר שלה שימשו בהחלט גם לצרכי מסחר מבטא זה אומץ על ידי רוב החצרות החסידיות למעט חב"ד אשר אימצה את ההיגוי הליטאי, שם היה מרכז החצר

יום השפה העברית

את השיטה הם משאילים משכנתם לשעבר, אוגרית חסרת המזל, שהותירה אחריה ערימות של לוחות חרס חסרי ערך, כתובים בשפה דומה לפניקית.

12
תחיית הלשון העברית
אומנם היה זה שימוש בעברית כשפה מדוברת, ואולם ברור שהעברית לא שימשה כשפת אם ילידית אלא רק כשפה משותפת בתחום מצומצם, מעין של היהודים
יום הלשון העברית
בתחילת תהליך התחייה עמדו הדוברים בפני מחסור חמור במילים שיביעו מעשים וחפצים שבחיי היום-יום
מורה משקיעה: יום הלשון העברית
המפגש בין התהליכים התחיל רק בתוך המאה העשרים, ונקודת ציון חשובה בעניין זה היא עלייתו של לארץ ישראל ב-
המאפיינים של תכנון לשון, כפי שתוארו על ידי , קיימים בתהליך החייאת הדיבור העברי: בחירת הלשון המתוכננת עברית והעדפתה על פני לשונות אחרות יידיש ועוד ; הרחבת השימוש בלשון לתחומים חדשים, במקרה זה דיבור, כתיבה מדעית ועיתונאית ואדמיניסטרציה; העמדת תקן לשוני לשפה וחיבור ספרי דקדוק, מילונים, ספרי לימוד ומדריכים; והרחבת השפה עצמה - בדקדוק ובאוצר מילים - כדי שתוכל לשמש לצרכים החדשים אנשי ההשכלה, נאמנים לסגנון המקראי שלהם, השתמשו בעיקר במילים מקראיות נדירות או לא מוכרות, בדרך כלל תוך שינוי המשמעות שלהן למשל מכונה, ביקורת
לכל אורך התהליך סימנה העברית, הן בעיני מחולליו והן בעיני מתנגדיו הרבים, את האנטיתזה ליידיש: כנגד היידיש הגלותית, הרבנית וה"בעל-ביתית" עמדה העברית החילונית וה, שפת החלוצים עובדי האדמה - שפת המהפכה של העם היהודי ההופך להיות העם העברי בארצו המשכילים שמרו על הקשרים ביניהם באמצעות ו עבריים שהופצו ברחבי הקהילות באירופה וכללו , מאמרים ב וקטעי ספרות ושירה

יום הלשון העברית

מעניין שבאופן ספונטני מנותק בוודאות מהשפעה צמחו כתבים בעוד 3 מקומות בעולם- בסין,בדרום אמריקה כתב קשרי חבל של האינקה כתב פיקטוגרפי אצטקי ובמקום נוסף נידח — כתב הרונגו-רונגו באי הפסחא גם פיקטוגרפי.

יום השפה העברית
המצב הלשוני שעל רקעו התרחש תהליך התחייה היה עדיין מצב של , כלומר של שימוש בשתי לשונות, אחת לכתיבה - לשון תרבות, שנחשבה "גבוהה" ואיכותית, כדוגמת ה או ה - ואחת לדיבור, לשון עממית ו"פשוטה"
משחק טאבו
מביבלוס הם מפליגים מערבה ליוון ודרומה למצרים, שם הם לומדים את אמנות הכתיבה בדיו על פפירוס, שמאפשרת לצייר כל סימן גרפי, ישר או מעוגל
יום השפה העברית
בחפירות גבל ביבלוס, בערבית ג'ובייל, היום בצפון לבנון התגלו כעשר כתובות שטרם פוענח, ממחצית האלף השני